Nimrod נמרוד ואחרים

פסל נמרוד (1939), של יצחק דנציגר (1916-1977) בז על כתפו. עשוי מאבן חול. מוזיאון ישראל
D99A7006-NIMROD-801

הפסל מופיע בתוך 40 יצירות-מופת של יופי וקדושה מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005; יגאל צלמונה (עורך).

היצירה עוררה מחלוקות וויכוחים ונחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית וכביטוי הוויזואלי המובהק ביותר של תנועת "הכנענים". אבן דרך אחרת של ה'כנענים' היא פסל האריה השואג בתל חי.
האוניברסיטה העברית שהזמינה את הפסל מדנציגר התאכזבה ודחתה אותו, והוא לא הוצב במקומו המתוכנן בגלל היותו "לא יהודי" מספיק, ומבטא ערכים המנוגדים לתפיסות הממלכתיות של התקופה. בתפקידו כצייד דמותו של נמרוד מביעה עוצמה וכוח, קשר אל בעלי החיים וקשר לאדמה. הבז היושב על כתפו הוא סמל מצרי קדום שהופיע על כתפי פסלי הפרעונים.  

אמנם לא מוקם באוניברסיטה העברית אבל הוא זכה למקום מכובד ביותר במוזיאון ישראל.

red_rule

"גדנע"י אוויר"

YaakovShabtay-LAAM

הצילום בו נראה יעקב שבתאי הופיע לראשונה תחתHathiya הכותרת גדנע"י אוויר, בספר עשור לישראל (1959, הוצאת מסדה, תל אביב וירושלים), כדמות הצבר האולטימטיבי, פרוע שיער ומחוספס. עם חולצה כחולה של השומר הצעיר (שרוך לבן) ועם מבט אל העתיד. כלומר, הכותרת של התמונה לא הייתה נכונה. אבל דמותו פרועת הבלורית הציתה את הדמיון והפכה לסמל של הישראלי החדש והיפה שלאחר קום המדינה.

תנועת התחייה השתמשה בדמות והפכה אותו לסמלה (כאן על רקע הדגל).  התצלום עצמו מיוחס ללשכת העתונות הממשלתית, אם כי באוסף התצלומים הלאומי יש קושי לאתר אותו, ומכאן ששם הצלם נעדר מהתמונה. אשמח להוסיפו.

 השוואת דימויים של יעקב שבתאי מול סעדיה מרציאנו הפנתר השחור הוא הצבר החדש

red_rule

Ben-Hanan-on-LIFE-1967

אולי אותה הבלורית משכה את תשומת לב הצלם, ומאוחר יותר העורכים של המגזין LIFE. עם סיום מלחמת ששת הימים קפץ סגן (דאז) בן חנן למי תעלת סואץ עם קלצ'ניקוב שלל והביט אל השמיים. הצילום הפך ל'איקונה' ישראלית ויש לה מחוות אחדות שנראה בהזדמנות אחרת בכתה. התמונה הפכה לאחד מסמלי הנצחון באותה מלחמה, ביחד עם תמונת הצנחנים בכותל, של דוד רובינגר.
red_rule

בקיץ 1976 זכתה רינה מור בתואר מלכת היופיD361-140 בתחרות העולמית (לכן "מיס יוניברס"). באותו הקיץ התרחש מבצע אנטבה (מבצע יונתן), ולכן ליצני התקופה המציאו את התואר "מיס אנטבה".

בשנת 2002 אמרה שהדרך אל האושר ואל ההגשמה העצמית היא שילוב של היופי עם המשפחה והמקצוע. היא עורכת דין. על פי כתבות מעטות בהן התראיינה בשנים האחרונות היא בחרה להתרחק מחיי הזוהר ודוגמנות.

צילום יעקב סער, אוסף התצלומים הלאומי 1976

 

 

 

red_rule

חזרה למלכה נפרטיטי

 

שבוע מגדר בביה"ס/אידאל היופי באמנות/ צילום