השוואה

כשתיירי המאה ה-19 הגיעו לפלסטינה הם חזרו לארצותיהם עם תיאורים ודימויים של המקומות שראו ושל האנשים שפגשו. האתרים הקדושים לדתות היו במוקד ההתלהבות והיו בבחינת המאמינים למעיין הוכחה לנכונות הסיפורים המופיעים במקורות. גם תושבי הארץ הקסימו את הבאים והם מופיעים בצילומים רבים. בדף זה ננסה לבחון את היחס המכובד של המבקרים, ובמקביל גם משהו מהיחס המתנשא, המזלזל והחושש מאותם בני המקום.
2-men-w-rifels=19th-century-images-and-miths

בצילום ובאיור (מעלה) מופיעים שני אנשים שונים ואת שניהם ראינו בכתה. בצילום מימין של האחים תבוז (שוויצרים) נראה מנהיג בדואי עם רובה, ובאיור שמשמאל, של טרו ויליאמס, נראה (על פי השם המקורי) "ערבי מסוכן", אף הוא עם רובה. בהמשך, התיאור של מארק טווין מתייחס לדמות שמשמאל.
להלן קטע מתומצת מהתיאור של טווין:
"הוא נושא רובה ישן וחלוד, שאורכו מעל לקומת נושאו ואין לו כוונות, טווחו קצר ודיוקו דומה לדיוק שבזריקת אבן. בין קפלי בגדיו אקדחים חלודים, קצרי טווח".  להלן הקטע המקורי:
D-Arab-text
האיור והטקסט מתוך הספר של מארק טווין The Innocents Abroad (התמימים בחו"ל). והם חלק מרצף סיפורים המתארים את המפגש עם הנופים הארץ ישראלים ועם תושבי הארץ, של המאה ה-19.

שאלה:
על פי הדימויים והטקסט, כיצד רואים אנשי המערב עם תושבי פלסטינה של המאה ה-19? בתשובתכם נא הזכירו את המושגים 'יופי', 'אוריינטליזם', 'חשש' ו'תיעוד' ואפשר גם 'זר' או 'זרות'.

אוריינטליזם הוא הדרך שבה מתוארת תרבות המזרח בעיניים מערביות. בחקר תולדות האמנות התייחס המושג ליצירות של אמנים צרפתיים שתיארו את ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. פרסום ספרו של אדוארד סעיד, "אוריינטליזם" העניק למושג זה גוון חדש, ביקורתי בעיקרו, המדגיש את יחסו המתנשא לכאורה של המערב לתרבות המזרח, כפי שעוצב על ידי האימפריאליזם האירופי.

מתוך וויקיפדיה על הערך אוריינטליזם

הערך פלסטינה מתכוון לארץ ישראל בתקופת הטורקים,
הערך פלסטינה – א"י מתכוון לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי,

האיור (למעלה משמאל) מופיע בספר של מאק טוויין התמימים בחו"ל. בארץ, הספר תורגם לשלוש גרסאות שונות, שניתן למצוא תחת השם מסע תענוגות לארץ הקודש. דף וויקיפדיה מיוחד מוקדש לסופר טווין ולחויותיו מארץ הקודש ולגרסאות הספר, ותוכלו למצוא בו עניין וחלק מהתשובה לשאלה המופיעה בעמוד זה.
האיור העליון, "ה"באנר", מאת דוויד רוברטס (1796-1864), העיר שכם, פרט.

yellow-white-line

להעשרה
"מביאים את ארץ הקודש לאמריקה" עם המדריך מארק טווין.
"כיצד הספר של מארק טווין הפך את פלסטינה למדבר"? דף אינטרנט עם הסבר מאוייר
מארק טווין כתב גם את הרפתקאות תום סוייאר, ואת ספר ההמשך הרפתקאות הקלברי פין, (שני הספרים בספריית בית הספר)yellow-white-lineIMG_1729-banner-tarneg

 

 

פורסם בקטגוריה המאה ה-19, הסטוריה, ירושלים, לימוד, צילום | עם התגים , , , ,

דאגרוטיפ Daguerreotype

(דף עזר לשיעור צילום)

הדאגרוטיפ היתה ההמצאה שנחשבת כמבשרת הצילום ככלי שימושי. הדגרוטיפ איפשר את הצילום לכל הפחות לבעלי האמצעים הכלכלים, בימים ההם, של המחצית הראשונה של המאה ה-19, בצרפת וגם מחוצה לה. הממציא המקורי נשכח מעט, והיה זה דווקא העמית השותף, לואי דאגר (בצרפתית – Louis Jacques Mandé Daguerre) שהיה מוכשר גם בשיווק, שבזכותו התפתחה ההמצאה וקבלה את שמה: דאגרוטיפ Daguerreotype.

שיחה בכתה + צילומים לדיון נוסף:
View_from_the_Window_at_Le_Gras,_Joseph_Nicéphore_Niépce-800.jpgמה רואים בתמונה? מי צילם אותה? כיצד קראו להמצאתו? מדוע רואים את הדימוי בצורה כזו "גלמית"? מהו הייחוד של הצילום הזה?

yellow-white-lineBoulevard_du_Temple_by_Daguerre-W800דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, אותו צילם דאגר מחלון חדרו בשנת 1838 (ככל הידוע).

שאלות:
1. כמה בני אדם בתמונה?
2. מדוע לא רואים אנשים רבים בתמונה הזו שצולמה באור יום?

yellow-white-lineSouthworth_and_Hawes_-_First_etherized_operation_re-enactment-1847-w800התמונה הראשונה של ניתוח בהרדמה, 1847. צילום – Southworth & Hawes

שאלה:
בוויקיפדיה נכתב ש"דאגרוטיפ זה הוא בו-זמנית תיעודי, מדעי, סמלי ואמנותי" הסבירו את המשפט הזה.
yellow-white-lineDennis A-Waters Fine Daguerreotypes-h750.jpg
 ילד נשען על שולחן. דאגרוטיפ מתוך אוסף Dennis A. Waters Fine Daguerreotypes.

שאלות:
1. מדוע הילד נשען על השולחן? (וגם הבחור בתמונה מטה מחזיק את היד באופן דומה)
2. מה עוד נוכל לומר בעקבות התמונה?yellow-white-lineJohn Shiels in Kingston Ontario 1856-י750
דאגרוטיפ בצבע – Portrait of John Shiels in Kingston Ontario 1856
טכנולוגיית הדגרוטיפ היתה בשחור לבן. מה גרם לכך שרואים צבע בחלק מהצילומים?yellow-white-lineles-procedes-pionniers-dessin-dag-w800קריקטורה של מצטלמים, וצלם דאגרוטיפ. מתוך מוזיאון Nicéphore Niépce.

מהו הדבר (מתקן?) שנמצא מאחורי הראש של המצטלמים?

yellow-white-line

ירושלים במאה ה-19 תערוכה במוזיאון חיפה

 

(מעבר לפרק הבא)

 

 

פורסם בקטגוריה ירושלים, כללי | עם התגים ,

צילום: קדמונים במאה ה-19

מבוא לטכנולוגית הצילום הצעירה על רקע נופי הארץ במאה ה-19 (דף עזר לשיעור צילום)
אחד הצילומים הראשונים של ירושלים. הר הבית, מסגד עומר משמאל [הקליקו להגדלה]:
Girault-de-Prangey-daguerreotype-Jérusalem-Dôme-du-Rocher-c1842-w800Joseph-Philibert Girault de Prangey, Jerusalem – Esplanade of the Temple of Solomon,1842
תיאור התמונה: "הטיילת של בית המקדש של שלמה" האם תוכלו לכתוב תיאור אחר?

מבחר נאה של תמונות ראשונות של ירושלים 1844
* *

על הכומר ד"ר אלכסנדר קית' ובנו ד"ר ג'ורג' ס. קית' 

הראשון (ככל הידוע) שרצה לצלם את הארץ, היה הכומר הסקוטי, הד"ר אלכסנדר קית' Rev. Dr. Alexander Keith   1781-1880  שהגיע לאזורנו ב1839 עם משלחת מסיונרית. הוא רצה לבדוק את נכונותם של היהודים שפגש כאן להתנצר. נסיונותיו לצלם לא עלו יפה ובספרו שיצא ב-1844 ארץ ישראל לפי הברית עם אברהם יצחק ויעקב, הוא סיפר על העזובה והחורבן שמצא כאן וייחס לכך את דברי הנבואה התנכי"ם. מכיון שלא הצליח לנצר את תושבי הארץ וגם לא לצלם, הוא הירהר ב'זירוז הגאולה' ונפגש כאן עם משה מונטיפיורי. את תוכן פגישתם נזכיר בכתה, כמו גם את תרומתם של קבוצות דתיות לא יהודיות שרצו להקים כאן מושבות ולפתח את הארץ, ממניעים שלהם.

בספרו, הכומר קית' טבע את הססמא "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ"

כששב למזרח התיכון בפעם השניה, היה זה בנו ד"ר ג'ורג' סקין קית'  Dr George Skene Keith 1819–1910 שהצטרף אליו וצילם את הצילומים הראשונים של פלסטינה, מתוך המחשבה שיש להראות הזנחה וחורבן . קית' הבן חשב והטיף ליישוב היהודים שבגלות בארצם ולשקמה.

בימים ההם לא ידעו להדפיס צילומים בעיתונים ובספרים וכל תמונה הייתה עותק יחידני. ידעו להדפיס ציורים והדפסים בשחור לבן. הצילומים של קית' הפכו להיות תחריטים באמצעות אמני דפוס,  ונוכל וראות חלק מהם כאן. נסו לזהות מקומות שמופיעים בצילומים.

yellow-white-line

שאלות בעקבות הצלמים הראשונים של ארץ הקודש במאה ה-19:

מי צילם?
מה צילמו?
איפה צילמו?
כיצד בחרו את הנושאים?
מדוע בכלל צילמו?
yellow-white-line

צילומי המאה ה-19 מהוות תעודות רבות ערך ועניין:
א. הן מתעדות נאמנה את מראות הארץ
ב. הן מבטאות את מושגי היופי של המאה ה-19
ג. הן מאפשרים הסתכלות על נטיותיהם התרבותיות של הצלמיםyellow-white-line

דיון :
1. כיצד נושאי הצילום של העבר חשובים לימינו, אם בכלל?
2. הבדלים בין סוגים שונים של צילום.
3. כיצד הסופר מארק טווין קשור לכל זה? ומהי תרומתו לצילום הארץ ישראלי?​


משימות
השבועיים הראשונים: צילומים של התחלות

​מושגים:  תיעוד, בימוי, אסתטיקה, אוריינטליזם

שתי משימות עם קישורים:

קבר רחל - כך בערך עד 1967

קבר רחל סביב 1880 – צילום האחים תבוז

1. מצאו שני מקומות שאתם מכירים ושביקרתם בהם,
בתוך ספר הצילום של האחים תבוז מג'נבה (Thévoz, de Genève).
מה הם ראו באותם המקומות לעומת מה שאתם ראיתם?

בדווי, המאה ה-19

מנהיג בדווי עם נשקו, צילום האחים תבוז

​2. הצלם פליקס בונפילס צילם את תושבי הארץ במאה ה-19.

א. מה נוכל לומר על הרקע של התמונות שבקישור?
ב. כיצד מתבטא בהן הערך 'אוריינטליזם'?

הערך אוריינטליזם:

 

 

פורסם בקטגוריה המאה ה-19, לימוד, צילום | עם התגים

עליית המפלס

מפרצון נסתר

מפרצון בין חומות: חומת תש״ן פינת החומה ההרוסה של ׳גל מרין׳ מהוות כיום פינת חמד עם מי הים התיכון, דגים

פורסם בקטגוריה הגנת הסביבה, עליית המפלס, שינוי, תיעוד סביבתי | עם התגים , , , , , ,

Nurdles

פורסם בקטגוריה כללי

מוגן: רביעי

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

פורסם בקטגוריה כללי

תיעוד

PANO_20170914_162326-900

צילום באותו המקום בפרקי זמן קבועים יכול ללמד משהו על המקום. למשל, הנקז שנמצא בקצה רחוב חלוצי התעשייה בחיפה מזרים נוזל מסריח באופן קבוע אל הים. שימו לב לחומה שמימין. בחורף 2018-19 משתנה מצבה; הים עולה ומכסח בה.

PANO_20170910_154233-900חוף הים של חיפה, בחלק הסמוך לאיזור התעשייה של קרית חיים. שם, בקצה רחוב חלוצי התעשייה נמצא נקז למי גשם. הנקז הזרים נוזל שחור ומצחין במשך כל הקיץ החם והשחון -ללא גשם, שבימים אלה הופך לסתיו. גם כעת (ספטמבר 2017) הוא [הנקז] מזרים משהו, כהה למראה ומסריח נורא.
עם כלי הצילום של המאה העשרים ואחת, קרי מצלמת טלפון ותכונות הפנורמה המובנות בה, נערוך מעקב אחרי התופעה. מכיון שהרשויות האמונות (עיריית חיפה, תאגיד המים מי כרמל, המשרד להגנת הסביבה, משרד הריאות) מודעות למצב, יש סיכוי שיהייה שינוי לטובה במקום והתופעה תיפסק. קיים גם סיכוי שלא יהייה שינוי מהותי והצילומים יהיו מוצלחים מתמיד.+ ראו את מצב החומה שמימין בחורף 2019.
בואו לצלם. שמרו מרחק מהנוזל.
נקז רחוב חלוצי התעשייה בחיפה – מזרים נוזל בעל תכולת קוליפורמים אדירה, חיידקים פתוגנים ומרעין בישין אחרים. בעיקר בסופי שבוע באים מתרחצים לחוף הים הזה.

עוד על המקום
ועוד
יותר על המקום

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה נקז, שינוי, תיעוד סביבתי | עם התגים , , , , ,

מוגן: המקומות הקדושים

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

פורסם בקטגוריה המאה ה-19, לימוד, צילום | עם התגים , ,

מוגן: צילום עצמי

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

פורסם בקטגוריה כללי

מוגן: השיעור האחרון

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

פורסם בקטגוריה כללי