חלומות העבר – הפנים של היום
בצילומי החלוצים בוני הארץ נכרת נחישות אנושית בצד ארץ יבשה, נוף טרשים, אדמה יבשה, מקום להפריח שממתו. שנים אחרי החלוצים הנוף השתנה בכל המימדים, הגוון הירוק שולט לפחות בחורף, הסוס ומחרשת היד הוחלפו בכלים מודרנים. גם עובדי האדמה הם לא תמיד הצאצאים של בני הדור ההוא, ולא נכנס לפרטים כרגע.
שדות כפר ביאליק, סוף קיץ 2017 ליד הפוארה: לא בדיוק "שדות תות לנצח" (ג'ון לנון), אבל האדמה חרושה, יש תלמים ורגבים וישוב כלשהו במרחקים (טוב, זו רק שכונה מרוחקת של קריית ביאליק). כיצד צילמו את שדות הארץ בתקופת טרום המדינה? מי צילם? ומדוע? (דיון בכתה)
הקרנות הציוניות (הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד) שכרו את צלמי התקופה בכדי לתת ביטוי לנוף הארצישראלי המתפתח. היתה לכך מטרה שלא היתה 'תיעוד לשמו' אלא כדי לייצר חומר פרסומי ליחסי הציבור שהביאו לתרומות לפיתוח הארץ, או עולים חדשים שהאתגרים בארץ 'זבת חלב ודבש' קסמו להם.
הצלמים שהגיעו לכאן במאה ה-19 והיו אחוזי התפעלות דתית ממראות הארץ. משימתם היתה להוכיח לקהילותיהם שכתבי הקודש נכונים ושאפשר לראות שרידים לסיפורי התנ"ך והברית החדשה בארץ השוממה מבחינתם. בניגוד להם, עם עליית התנועה הציונית בסוף המאה התשע עשרה וסימון ארץ ישראל כיעד התיישבותי לעם היהודי (ראו הצהרת בלפור, 1917), הפכה ההתפעלות מהצילום ועצמתו כ"מוכיח מציאות" להבנה שיש לו יכולות נוספות, שאפשר לרותמו ככלי, להשתמש בו, על מנת לעורר את יהודי התפוצות עם סיפורים עדכניים. את הקופסה הכחולה של קק"ל מכירים עד היום. את היקף גאולת הקרקע של הקק"ל נכיר בשיעור.
שירו של יהושע פרידמן בלחן של מנשה רבינא מבוצע ע"י חבורת שהם. הקליפ מתוך סרטי קק"ל בארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית. מתוך ערוץ היוטיוב של יעקב גרוס.
כיצד מתואר הנוף הארצישראלי בקליפ הנ"ל (ככה, בין עבודת הפועלים)? כיצד מתוארת החקלאות? (ויש עוד שאלות לשיעור)
שאול טשרניחובסקי, בתוך אתר הספריה הלאומית: להאזנה בגרסאות שנותטרשים הם סלעים, קרקע צורית, מכוסה אבנים שלצמחים קשה לצמוח בה. זו התרשמות המשורר ובדרכו המילולית הוא מצייר את המראה. בנסיון לבדוק את המצב נוכל להזכר שהיו אלה הטורקים ששלטו על הארץ עד 1917, והביאו לכאן את רכבות הקיטור. הם שכרתו כ-80% מעצי האלון שצמחו כאן מאז ומעולם על מנת להסיק את הדודים של קטרי הקיטור.
היו גם גבעות חשופות בתקופתם, אך תרומתם להעלמות הנוף הטבעי הצומח ניכרת עד היום. בצילומים, עם טרשים או בלעדיהם, צומח בהם אך מעט.
טרשים א,
הר טרשים ותחנות רוח להפקת חשמל [אנרגיות מתחדשות זה הדבר היום], רמת הגולן 2002
טרשים ב'
מצוק הארבל לעת ערב. טרשים וקוצים לא רואים מרחוק; רק צורות וצבעים.
טרשים ג'
על חלק מההרים והגבעות החשופות בכל רחבי הארץ ניטעו חורשות של קק"ל וכיום הם אתרי פיקניק ותיור. בתמונה מחנה צופים ביער עופר, קיץ 2012; הנושא המרכזי היה צבא. חניכי הצופים בנו מסנדות ובדי יוטה וחומרים אחרים מיני מכשירי מלחמה, דוגמת הטנק שבתמונה.
טרשים ד'
—
— [המשך]
צילום, דימויים ומילים למכביר 