כשתיירי המאה ה-19 הגיעו לפלסטינה הם חזרו לארצותיהם עם תיאורים ודימויים של המקומות שראו ושל האנשים שפגשו. האתרים הקדושים לדתות היו במוקד ההתלהבות והיו בבחינת המאמינים למעיין הוכחה לנכונות הסיפורים המופיעים במקורות. גם תושבי הארץ הקסימו את הבאים והם מופיעים בצילומים רבים. בדף זה ננסה לבחון את היחס המכובד של המבקרים, ובמקביל גם משהו מהיחס המתנשא, המזלזל והחושש מאותם בני המקום.

בצילום ובאיור (מעלה) מופיעים שני אנשים שונים ואת שניהם ראינו בכתה. בצילום מימין של האחים תבוז (שוויצרים) נראה מנהיג בדואי עם רובה, ובאיור שמשמאל, של טרו ויליאמס, נראה (על פי השם המקורי) "ערבי מסוכן", אף הוא עם רובה. בהמשך, התיאור של מארק טווין מתייחס לדמות שמשמאל.
להלן קטע מתומצת מהתיאור של טווין:
"הוא נושא רובה ישן וחלוד, שאורכו מעל לקומת נושאו ואין לו כוונות, טווחו קצר ודיוקו דומה לדיוק שבזריקת אבן. בין קפלי בגדיו אקדחים חלודים, קצרי טווח".  להלן הקטע המקורי:

האיור והטקסט מתוך הספר של מארק טווין The Innocents Abroad (התמימים בחו"ל). והם חלק מרצף סיפורים המתארים את המפגש עם הנופים הארץ ישראלים ועם תושבי הארץ, של המאה ה-19.

שאלה:
על פי הדימויים והטקסט, כיצד רואים אנשי המערב עם תושבי פלסטינה של המאה ה-19? בתשובתכם נא הזכירו את המושגים 'יופי', 'אוריינטליזם', 'חשש' ו'תיעוד' ואפשר גם 'זר' או 'זרות'.

הערך פלסטינה מתכוון לארץ ישראל בתקופת הטורקים,
הערך פלסטינה – א"י מתכוון לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי,

האיור (למעלה משמאל) מופיע בספר של מאק טוויין התמימים בחו"ל. בארץ, הספר תורגם לשלוש גרסאות שונות, שניתן למצוא תחת השם מסע תענוגות לארץ הקודש. דף וויקיפדיה מיוחד מוקדש לסופר טווין ולחויותיו מארץ הקודש ולגרסאות הספר, ותוכלו למצוא בו עניין וחלק מהתשובה לשאלה המופיעה בעמוד זה.
האיור העליון, "ה"באנר", מאת דוויד רוברטס (1796-1864), העיר שכם, פרט.

להעשרה
"מביאים את ארץ הקודש לאמריקה" עם המדריך מארק טווין.
"כיצד הספר של מארק טווין הפך את פלסטינה למדבר"? דף אינטרנט עם הסבר מאוייר
מארק טווין כתב גם את הרפתקאות תום סוייאר, ואת ספר ההמשך הרפתקאות הקלברי פין, (שני הספרים בספריית בית הספר)