הדף הזה עוסק בנסיון של משפחת אדלר שמוצאה במינכן, גרמניה, לצאת מפוזיטאנו שבאיטליה לאתיופיה, לאחר תחילת מלחמת העולם השניה.
הסיפור מקופל בשני מכתבים ששלח אלברט אדלר ב-1939 לארגון Gildemeesteraktion שעסק בפעולות סיוע ל"לא-ארים" לצאת מאוסטריה ומאיטליה ובתשובה שקיבל מהארגון. כדי להבין טוב יותר את התוכן נעזרתי במאמר של ריצ'ארד פנקהורסט Richard Pankhurst Plans for Mass Jewish Settlement in Ethiopia (1936-1943) על התקופה ההיא. המכתבים נגלו לי רק לאחרונה.
| ארץ הלימונים והלימונצ'לו, אזור חוף אמלפי במחוז סלרנו, ערב פסח, אפריל 2023. נסעתי עם משפחתי לחופש, ליעד שלא אני בחרתי אבל שמחתי שהיה עליו קונצנזוס משפחתי. ידעתי שביעד הנבחר, יש איזה נקודה לא פתורה שאני צריך לברר: היכן גרה משפחת אדלר, המשפחה של אחות של סבתא שלי, בעיירת הנופש פוזיטאנו, בין 1936 ל-1942. המשפחה עברה לשם ממינכן מתוך מחשבה שהנאצים לא יגיעו לשם. אבל הם כן הגיעו. ידעתי שהמשפחה היתה רשומה בעירייה, ושאת המכתבים קיבלו ושלחו מבית הדואר המקומי, כך שאלה היו לנקודות ההתחלה של ביקורי שם. אז עליתי 500 מדרגות לעירייה. בצמוד, תחנת המשטרה המקומית, והדואר מעבר לכביש. בעירייה מסדרונות ארוכים עם דלתות סגורות ללא כל שילוט או הכוונה. הלכתי אחרי בחור זריז שנבלע מעבר לאחת הדלתות. במסדרון תערוכת צילום בנושא ריקוד. נפתחה דלת ודמות הסתכלה לעברי ומיד שאלתי אם אפשר לדבר עם משהו באנגלית. הכניסו אותי והסברתי את מבוקשי, ואז מארחי צעדו איתי לקומה השניה, למה שנראה כמו משרדי המשטרה המקומית. השוטרת (?) ססיליה (היתה במדים) דיברה איתי, והתעניינה. בהשתתפות מסוימת בצער היא אמרה שיש בעיר רק רישום של לידות, נישואין ופטירות, אבל ביקשה שאעלה את את פרטי הסיפור על דף נייר. מזיכרוני רשמתי את כל הפרטים של משפחת אדלר: שמות, תאריכים, מקומות בהם נולדו בגרמניה, על המקצוע של אלברט אדלר בעבר (בנקאי), וגם, שהיה להם סוג של פנסיון לאירוח בפוזיטאנו. רשמתי גם את המייל שלי. ססיליה אמרה שיש מי שמתעניין בנושאים מהעבר והיא תעביר את השאלות שלי. אם יש פרטים אז כנראה שהועברו לארכיון ברומא. אולי יחזרו אלי. אז את הכתובת של האדלרים בפוזיטאנו עוד לא מצאתי. לעומת זאת מידע אחר שקיים באינטרנט זמן רב מצאתי יום אחרי שחזרתי הבייתה, והוא שופך אור חדש על מאמצי המשפחה להחלץ בשלום ממקום מושבם. |
הרקע
הרעיון ליישב אוכלוסיה לא-ארית באביסיניה (חבש, אתיופיה) שהיתה כבושה מ-1936 בידי האימפריה האיטלקית תפס תאוצה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. הצעות שונות הועלו לממשלה הפשיסטית של מוסוליני עוד לפני המלחמה והיו לאיטלקים תקוות להפוך את האזור האפריקאי שבשליטתם לנכס כלכלי. האטלקים הכובשים נפגשו עם ה"חבשים" [כך כונו יהודי אתיופיה באותה העת] ומשם קצרה הדרך לרעיון שיהודים נוספים, משטחי גרמניה אוסטריה ואיטליה, יוכלו למצוא שם מקום ליישובם מחדש.
הפילנתרופ ההולנדי פרנק ואן חיל גילדמיסטר Frank Van Gheel-Gildemeester גילה עניין בסיוע ליהודים והקים את ארגון Gildemeesteraktion, או כפי שאדלר מכנה אותו במכתבו Societh Gildemeester, שבדק את האפשרויות השונות וריכז את פרטי המתעניינים. הרמן פירנברג Herman Fuernberg, יהודי שהיה דמות דומיננטית בארגון והעוזר של גילדמיסטר, היה זה שהשיב למכתב הראשון שאדלר שלח לארגון. בתחילה ישב פירנברג בוינה ומשם פעל לטובת הגירת יהודים אוסטרים. סביב 1939 הוא עבר לרומא ומשם פעל עבור יהודי איטליה. הוא נסע עם אחרים לסיור באתיופיה ולפי הניו יורק טיימס, מאמצע אוגוסט 1939, "נשקלה הקמת קהילה חקלאית של לפחות 20,000 משפחות באזור האתיופי של אגם טאנה".
| כיום יש הערכה שהארגון הנ"ל (Gildemeesteraktion) בעצם עסק בהונאה. שכספים הוצאו באמצעותו ממשפחות אמידות, לכאורה לטובת משפחות עניות במטרה להעבירן מאוסטריה (או אח"כ מאיטליה) למקום מפלט, וכל זה במעטה של צדקה. הנושא נחקר בשנים האחרונות ביזמת הממשלה האוסטרית ואני לא יודע עדיין מה מסקנות המחקר. |
היתה סברה כי אתיופיה יכולה להכיל כ-5,000,000 מתיישבים, שהקרקעות טובות לחקלאות וחלקו למקום שבחים נוספים, אבל פרוץ המלחמה ב 3.9.1939 הביא לסיום הפנטזיה בפועל, כשבסוף אוקטובר 39 השלטונות הגרמנים ממליצים לארגון Gildemeester לחדול ממעשיהם שם. אבל פירנברג המשיך עם החזון, העביר את מקום מושבו לרומא ובנובמבר 39 שלח לממשלה האיטלקית תזכיר עם רעיונות ותכניות, וסיים את דבריו בטענה שפעולה היא "הכרח מוחלט לנוכח הפליטים הנודדים והרעבים ברחבי העולם ובהתחשב באנשים הלא-ארים שנועדו למוות ברעב בגרמניה". זה עיצבן את הנאצים.
ההצהרה האחרונה של "היהודי פירנברג", שדווחה מיד למשרד החוץ הגרמני, ב-25 בנובמבר, על ידי שגרירותו ברומא, אפשרה לנאצים לקבוע שארגון גילדמיסטר נוקט בתעמולה אנטי-גרמנית.
ההתכתבות:
אלברט ותיאודורה אדלר: תיאה אדלר לבית מרקוביץ, אחות סבתי, נישאה לאלברט אדלר בגרמניה
אלברט אדלר ידע על התכניות להתיישבות באביסיניה, אבל כנראה שלא הכיר את הפרטים. הוא שלח מפוזיטאנו מכתב לארגון גילדמיסטר ובו הוא מציג את עצמו כיהודי '"על מלא" (בניגוד ל"בני התערובת", ה"מישלינגים" [חצי יהודים, רבע יהודים וכו']) וכך גם רעייתו וילדיו, וכולם בעלי נתינות גרמנית בתוקף. במכתב אדלר גילה עניין רב באביסיניה ובעצם שאל כיצד להצטרף לתכנית ההתיישבות שם. וזאת מפני שהיה חייב לברוח מאיטליה. מכתבו בגרמנית כאן [קליק ימני על המכתב לתפריט, על מנת לפתוח אותו בגודל גדול יותר].
מכתב אדלר לגילדמיסטר 24.11.1939
| את התשובה למכתבו קיבל אדלר במהירות רבה. הרמן פירנברג בכבודו כתב אליו מיד והתשובה שלו (כאן למטה) נושאת את התאריך 28.11.1939. אבל, ב-25.11.1939, המצב של גילדמיסטר התערער, שכן, כזכור, יום לאחר שאדלר שלח את מכתבו, הארגון (גילדמיסטר) הואשם בהפצת תעמולה אנטי גרמנית, במידה רבה עקב התלהבות פירנברג לקדם את נושא אביסיניה תוך שימוש בהפחדה; מה יהייה אם יהיו ברחובות פליטים עניים, רעבים, נודדים חסרי בית? בתשובתו פירנברג מבלבל את המוח, ומבקש את הפרטים של המשפחה: |
רומא, 28.נובמבר 1939 אדון אדלר הנכבד, פוזיטאנו. (מחוז סלרנו) מכתבך מיום 24.11.1939 נמצא בבעלותנו והרינו מודיעים לך שזה נכון, שהפעילות/אקציה שלנו מתכננת מבצע של התיישבות מחדש "ללא אריים" באתיופיה. ברגע שתעביר אלינו את הפרטים המדויקים שלך ושל משפחתך ותאריכי דרכונים- – נשקול לקחת אותך בחשבון להתיישבות לאפריקה אוריאנטל איטאליאנה. בעקבות/בגלל עומס עבודה לא נוכל לצערנו לספק פרטים מדויקים לכל מהגר בנפרד, אך המידע יוודע לך בעוד מועד אם בדרך העיתונות או דרכנו. – – אנו מבקשים אותך להעביר את מידע הגלויה הזו גם לאדון עמנואל האס אשר כנראה מתגורר אצלך. בכבוד רב – בבקשה לצרף דמי משלוח חזרה הרמן פירנברג |
תשובת הרמן פירנברג, ארגון הגילדמיסטר, לאדלר 28.11.2023
ומכיון שהפרטים היו נחוצים, אדלר שלח אותם בנדיבות, ואגב כך אנו למדים על הביוגרפיה שלו:
מקצוע: בנקאי ותעשיין, עד 1933,
1904 – 1913 בעסקי בנק שונים, לאחרונה בהמבורג, מועסק/עוסק.
החל מ 1913: תחת שם אותה החברה עצמאי במינכן,
החל מ 1920: בנוסף/חוץ מזה שותפויות בחברות תעשייתיות נוספות. המכריעות את הכף "טריומף תעשיות נירנברג" (תעשיית מכונות). [אופנועים? י.ג.]
יכולות מיוחדות/ייחודיות: ארגון, סטטיסטיקה (במיוחד/או כמו גם במלונאות).
עוד במסמך, פרטי ההורים שלו ושל תיאודורה שהכישורים שלה לדבריו הסתכמו במטבח.
פרטי משפחת אדלר שנשלחו לגילדמיסטר ב4.12.1939
חודש לאחר ששלחו את הפרטים לארגון שהיה אמור להציל אותם, הגילדמיסטר פורק (1.1.1940) בפקודת המשטרה הנאצית, הרמן פירנברג ברח לברצלונה, ומשם, אחר כך לארצות הברית. המסמכים המובאים כאן נמצאו בארכיונו.
סיכומים ועוד:
| משפחת אדלר היתה בפוזיטנו שבאיטליה שלוש שנים לפני שהחלה מלחמת העולם השניה והרעיון להגר למקלט באתיופיה היה עבורם למוצא ולמפלט מהנאצים, אך לא התממש. |
| אלברט אדלר מקבל איזכור אגבי בתקציר הספר על Essad Bey שכתב מיכאיל טאלאלאי. שם כתוב שאדלר היה ידידו של Bey (ביי היה במקור יהודי בשם לב נוסימבאום, שהתאסלם ושינה שמו ומת בפוזיטאנו ב-1942), וגם, שהיה "סופר", ושסופו היה באושוויץ. יכול להיות ש"סופר" היא גרסא מותאמת ל"מתרגם" שכן על פי הידוע למשפחה, אלברט אדלר תרגם מאיטלקית לגרמנית. פניתי לטאלאלאי עם שאלות. טרם השיב. |
על התכניות ליישב יהודים באביסיניה, מתוך מחקר הסטורי מפורט שנמצא במרכז פרימו לוי.
…"עוזרו היהודי של גילדמיסטר, הרמן פירנברג, היה אולי החובב האחרון שנותר לתוכנית, העביר כעת את המטה שלו מווינה לרומא. 46שם הוציא תשקיף, מעוטר באומץ בצלב ישו ובמגן דוד, שנכתב בגרמנית, איטלקית ואנגלית. במסמך זה הצהיר כי ארגונו, שלטענתו כבר סייע להגירתם של 30,000 איש מגרמניה, סבור כי אין די במלאכה הפשוטה של הקלת עזיבתם, אלא להיפך. הכרחי כדי לספק לעולים סיכוי לבית קבוע ובעיקר לעבודה רווחית. "היינו, וגם עכשיו, אנו סבורים", הוסיף, "שהדבר יתאפשר רק כאשר ניתן יהיה לנסות ניסיון קולוניזציה בקנה מידה גדול עם לא-ארי המתאים לעבודה זו ובעלי הרצון הטוב הדרוש. ." הדו"ח המשיך וציין כי ועדת גילדמיסטר, "לאחר סקר מדוקדק של כל השטחים המתאימים לפרויקט זה, פנתה לממשלת איטליה על מנת לקבל זיכיון על קרקע בחבש", וכי ממשלת איטליה "נתנה את הסכמה לחקירה ראשונית", אולם בשלב זה פרצה המלחמה. פירנברג לא נרתע מהאירוע הזה והכריז כי הוועדה תמשיך ב"מחקרים המוסכמים" שלה ותכין דו"ח, עבור "ארגון גילדמיסטר", הוא הכריז, "מאמין שבמהלך המלחמה יש להכין תוכנית לשלום". בפיתוח תזה זו ציין המזכר: "מכיוון שאנו משוכנעים בתוקף שללא קשר לסוגיית המלחמה מספר רב של יהודים ייאלצו לעזוב את ארצותיהם או יהיו מוכנים להגר, החלטנו למלא את החובה שהייתה לנו. נכפה על עצמנו: הכנת מושבה יהודית גדולה. הבעיה היהודית דורשת פתרון ובוודאי במהלך שיחות השלום הבאות תמצא פתרון כזה או אחר. אנו עדיין משוכנעים בדעה שצריך להציג תוכנית שלמה לפתרון הבעיה היהודית לוועידת השלום שתתקיים במוקדם או במאוחר. אנו עדיין משוכנעים כי ניתן למצוא פתרון משביע רצון לכל הצדדים רק אם יורשה ליהודים להשתתף בהכנות ובהחלטות הוועידה. התזכיר העיקש הזה הסתיים בטענה שפעולה היא "הכרח מוחלט לנוכח הפליטים הנודדים והרעבים ברחבי העולם ובהתחשב באנשים הלא-ארים שנועדו למוות ברעב בגרמניה". 47 ההצהרה האחרונה של "היהודי פירנברג", שדווחה מיד למשרד החוץ הגרמני, ב-25 בנובמבר, על ידי שגרירותו ברומא, 48 הכעיסה את הנאצים שהתלוננו על כך שארגון גילדמיסטר נוקט בתעמולה אנטי-גרמנית. התוצאה הייתה שהארגון בוטל רשמית בהוראה של המשטרה הגרמנית מ-1 בינואר 1940, ופירנברג בערך באותו הזמן נמלט לברצלונה שבספרד. 49 ואחר כך לארצות הברית. https://primolevicenter.org/printed-matter/jewish-settlement-in-ethiopia/ |
תקציר סדר הדברים העולה מהמסמכים:
יולי 1939 – משפחת אדלר בפוזיטאנו, איטליה
24.11.1939 – מכתב אדלר לארגון גילדמיסטר בשאלה מה לעשות כדי לצאת לאביסיניה
25.11.1939 – דו"ח פירנברג מגילדמיסטר מספק לנאצים תואנה להצר את צעדי הארגון
28.11.1939 – הרמן פירנברג משיב לאדלר מטעם גילדמיסטר ומבקש פרטים
4.12.1939 – אדלר שולח פרטים לגילדמיסטר
1.1.1940 – ארגון גילדמייסטר מפורק בפקודת הנאצים, פירנברג בורח לברצלונה ומשם לארה"ב, ותכנית אביסיניה ליישוב יהודים באתיופיה שוקעת
*** ממקורות אחרים:
בשלב מסוים, לא ברור ממתי בדיוק, משפחת אדלר נכלאת בכלא בסאן לורנצו החדשה שבמחוז ויטרבו. אלברט אדלר עבד כמתרגם מאיטלקית לגרמנית עבור הנאצים עד שנשלחו לאושוויץ.
1944 – משפחת אדלר – אלברט, תיאודורה, ובתם מריון הצעירה (ילידת 1927) – נספים באושוויץ.
1945 – סטפן, בנם האמצעי (יליד 1924), שרד את אושוויץ וצעד בצעדת המוות לכיוון גרמניה שבה נספה בסוף ינואר 45, ולפי גרסא אחרת נספה במחנה בוכנוואלד ב-22 בינואר 1945.
8.1.1948 – מיכאל-טוני, בנם הבכור (יליד 1920) של תיאודורה ואלברט אדלר שלא היה עמם בפוזיטאנו, נרצח בירושלים בידי פורעים או הלגיון הירדני, בשעה שנהג משאית אספקה לרמת רחל. עד היום הוא אינו מוכר כחלל מלחמת השחרור.
המכתבים הנ"ל מתוך מסמכי Hermann Fuernberg Collection 1936-1946 ושאותם ניתן למצוא ב-https://archive.org/ .
במסמכים הידועים לי אין כתובת לבית משפחת אדלר מפני שההתכתבות עמם היתה באמצעות סניף הדואר המקומי.
נותרו המכתבים שכתבו תיאודורה ואלברט אדלר לבנם טוני, מיכאל, שהיה בארץ באותן השנים. המעטפות לא שרדו ככל הידוע לי, כך שכתובתם בפוזיטאנו נשארה עלומה. המכתבים המודפסים תורגמו לעברית והם מבטאים התלבטות בסוגיית ההתיישבות באתיופיה ופוסלים את העליה לארץ. בשלב מסויים זה גם לא היה עוד אפשרי. המכתבים בכתב יד עדיין לא תורגמו.
| References Harrar Council, January 26–July 4, 1944. 34pp. Major Topic: Refugees—Ethiopia and Europe. Principal Correspondents: Paul Richman; Herman Fuernberg; Erwin Kraft; Marie Ginsberg Plans for Mass Jewish Settlement in Ethiopia (1936-1943) https://primolevicenter.org/printed-matter/jewish-settlement-in-ethiopia/ https://tezetaethiopia.wordpress.com/2005/04/20/plans-for-mass-jewish-settlement-in-ethiopia-1936-1943br-smallby-richarch-pankhurst/ https://archive.org/ https://archives.cjh.org/repositories/5/resources/17742 https://www.bundesarchiv.de/gedenkbuch/en36748 |
תודות לשולה לביאל וליהודית גיל על הסיוע בתרגום מגרמנית
על מיכאל (טוני) מילטון אדלר, הבן הגדול (יליד 1920) של אלברט ותיאודורה וקורותיו עד שנהרג בירושלים 8.1.1948 באתר ההנצחה של הביטוח הלאומי. יש גם קטעים קצרים על הירצחו בעיתונות התקופה. והם יובאו לכאן בעתיד.
צילום, דימויים ומילים למכביר 