ההפגנה השבועית במרכז חורב, חיפה 20.6.2026, נגד ממשלת ההפקרה, המחדל והטיוח, ממשלת המלחמה שאין לה סוף, וגם בסימן הבחירות המתקרבות.
ערן עציון בחורב הערב :
״ואני רוצה לסיים בפנייה לנשיא טראמפ, לסגנו ג'יי די ואנס ולכל ידידינו בארה"ב –
Change is coming. We the people of Israel are NOT Netanyahu. We are not Ben Gvir. We do NOT seek forever wars. We do NOT take America's friendship for granted. We understand what strategic partnership means. We recall David Ben Gurion historic security doctrine – "Israel must rely on a super power". And America is and will continue to be that super power.
Invite the leaders of the Democratic camp in Israel to the White House, before our general elections. And demand answers – how will you advance peace, security, stability and prosperity in the Middle East? How will you advance President Trump's 20-point plan for Gaza? How will you stop settler terrorism and annexation in the West Bank? How will you make peace with Lebanon, Syria, Saudi Arabia? And how will you rebuild the US-Israel strategic alliance?
You deserve answers. The American people deserve answers. And so do we, the Israeli people.
Thank you for your attention to this matter.
במקום שיש מאבק – יש תקווה
נאום אריאל דוד – חוקר פוליטיקה ישראלית וזהות מזרחית , מחבר הספר "השיטה הטרויאנית"
אני יודע שרגילים לפתוח בביבי, או ביועמ"שית, או במה הקואליציה עשתה השבוע.
אני רוצה לחזור מאתיים, מאתיים חמישים שנה אחורה. העידן המודרני בפתח, המהפכה, המהפכה התעשייתית, המהפכה הדמוקרטית.
עם ישראל עומד בפני בחירה:
קבוצה אחת של זרמים, היהדות המתחרדת, האמינה שמי שמנהל את הקהילה היהודית צריך להמשיך להיות הרב וההלכה האורתודוקסית, שזהות יהודית צריכה להמשיך להיות רק דתית, ומבודדת מהעולם, שהיהודים צריכים להמשיך לחכות למשיח, ושילדים יהודים צריכים ללכת לבית ספר, ולא ללמוד שפות ומדע – רק תורה.
קבוצה שנייה של זרמים, היהדות החופשית, האמינה במשהו אחר. שלכל יהודי צריכה להיות בחירה חופשית מול המסורת, ושהקהילה היהודית לא צריכה להיות כפופה להלכה. שהיהודי צריך לקחת אחריות על גורל העם שלו, ולא לחכות למשיח. שילדים יהודים צריכים לקבל חינוך מודרני.
התפיסה של היהדות חופשית, מעידן ההשכלה ועד הציונות, התפיסה שאנחנו היורשים שלה, אחראית להישגים הכי גדולים של העם היהודי באלף השנים האחרונות. תחיית השפה העברית, הקמת קהילות יהודיות חופשיות – שכל יהודי חי בהם לפי אמונתו – והקמת מדינת ישראל.
מדינת ישראל קמה על ערכי היהדות החופשית, ולא על ערכי הגטו. ואנחנו חשבנו שבזה הסתיים הסיפור.
אבל אנחנו טעינו.
מדינת ישראל בשנים האחרונות נכנסה לשלב הגלוי של המאבק על הדמות שלה. ועל קיומה. אנחנו בשלב הכותרות שעדיין מפתיעות אותנו. חברי כנסת מהליכוד תומכים בכהנא, קוראים למערכת החינוך הממלכתית "שמד רוחני", תומכים בפטור מגיוס לתלמידי ישיבות. ברור לנו שאנחנו בבעיה חמורה, אבל לא ברור לנו, לצערי, עדיין, מול מי ומה אנחנו עומדים. יש פה משהו הרבה יותר אסטרטגי, עמוק, אידיאולוגי ומאורגן מאשר הקליפה החיצונית של הביביזם.
אני אריאל דוד , למי שמכיר אותי מהתכנים שלי (שורה על עצמי).
ובשנה האחרונה, ובחודשים האחרונים, אני מסתובב בארץ שלנו וברשתות שלה עם שלושה מסרים עיקריים:
- במדינת ישראל קמו וצמחו זרמים מתחרדים-לאומיים שמעוניינים בהקמת מדינת הלכה. לא בצחוק, לא מסביב. הדבר האמיתי. ובעשורים האחרונים הזרמים האלו צברו המון כוח במוסדות השלטון.
- בשני העשורים האחרונים, הזרמים האלו צברו כוח משמעותי תוך כדי השתלטות על הימין המיינסטרימי. דרך התפקדות מאורגנת לליכוד, דרך גופים כמו תנועת "השמרנות", ודרך נראטיבים ציבוריים שקריים כמו "ישראל השנייה".
- הכוח הזה נצבר באמצעות הסתרה של המוטיבציות הדתיות של התנועות האלו מאחורי מסכות וטיעונים לא-דתיים. את האסטרטגיה הזאת אני מכנה "השיטה הטרויאנית" – כמו שהלוחמים הטרויאניים הסתתרו בתוך הסוס כדי לפרוץ את חומות העיר, ככה זרמים של הימין המתחרד מסתירים את המוטיבציות הדתיות שלהם. ההתנחלויות זה לא גאולה משיחית, זה "ביטחון", והמערכה נגד בג"ץ, זה לא כי הם מאמינים שבית משפט חילוני וממלכתי זה פסול, זה כי בג"ץ הוא אשכנזי.
לצערי, גם בתוך הגוש הליברלי לא מודעים למסרים האלה. לא רק בימין החילוני והמסורתי.
לפני כשנה, אחד מהדברים הראשונים שכתבתי בזירה הציבורית היה לגבי הסביבה המשיחית והאנטי-ליברלית הקיצונית שהקיפה את דוד זיני. גם אנשים מהמחנה שלנו, אז, לפני שנה, חשבו שמדובר בהפחדה מיותרת. "אתם אומרים את זה כי יש לו כיפה".
שנה אחרי, זה ברור שהמתריעים נגד זיני צדקו, ומי שטעה לגביו, מבין לצערי מה המשמעות של לתת לכת של הרב טאו שליטה במוסדות הישראליים.
אני מסתובב בהרצאות וזומים ובתכנים בכל מיני מקומות בארץ, ועדיין יש לנו הרבה עבודה.
הציבור הישראלי, וגם ליברלים מסורים, לא מודעים לעובדות בסיסיות לגבי היריבים שלנו.
למשל, שלוש וחצי שנים כבר אנחנו מנהלים ויכוח על הרפורמה המשפטית. כאילו מה שמעניין אותם – זה איזון מחדש של הרשויות.
אבל עובדה בסיסית אחת לא עולה בתוך השיח: שהאליטה הרבנית החרדית והחרד"לית מאמינה, בקונצנזוס כמעט מלא, שבתי המשפט של ישראל הם לא לגיטימיים באופן אבסולוטי, ושעצם קיומם מהווה כפירה חמורה. לא בגלל אהרון ברק, או בגלל "אקטיביזם שיפוטי", אלא כי בית משפט ששופט יהודים שלא על פי דין תורה – הוא לא לגיטימי. והתפיסות האלו מנחות גם את בתי הגידול של חלק מהארכיטקטים של הרפורמה, כמו של ד"ר אביעד בקשי, מי שעזר ליריב לוין לשרטט את הרפורמה.
הלכנו לישון יותר מדי זמן, יותר מדי.
הזרמים המתחרדים, שמובילים היום את "הגוש האמוני", זכו להצלחות פוליטיות מסחררות.
לא בגלל שהם יותר חכמים או יותר מוכשרים.
יש להם שני יתרונות: יש להם חזון ברור ויריב ברור, ויש תפיסה של מלחמה על נפש ותודעה של כל יהודי .
בחצי שנה האחרונה, בשיתוף פעולה עם עמותת "עוגן לעתיד", אני עוסק בדיוק בזה.
התחלנו עם סדרת פרקי פודקאסטים שהגיעה להמון מקומות והמון אוזניים, אנחנו עכשיו באמצע של הפקת סדרת רשת, ותכנים לאינסטגרם ולטיקטוק וכל מקום שישראלים וצעירים נמצאים בו.
וגולת הכותרת, מבחינתי, הספר שהוצאנו – "השיטה הטרויאנית: כיצד מיעוט מתחרד השתלט על הימין ועל השלטון בישראל" – שהיא הניסוח המקיף ביותר של האיום, וצריכה להגיעה לכמה שיותר בתים במדינה הזאת.
ובמילים אחרות:
אנחנו מעבירים את המחנה מהגנה – להתקפה. לנסח את המאבק במונחים שלנו, לחשוף את הטשטוש וההסתרות הטרויאניות שנותנות לזרמים המתחרדים כוח, ולהעביר את המלחמה לצד שלהם. מהפכת מידע ישראלית. מהפכת מידע יהודית חופשית.
יש לי בקשה אחת ממכם: תעזרו לנו לחולל את מהפכת המידע הזאת.
את תוצאות ההכרעה נראה בבחירות הבאות, ואחר כך בממשלה הליברלית שתקום.
אבל ההכרעה מתחילה במהפכת המידע:
יש לנו תכנים בערוצים השונים, המלחמה קורית ברשת – ונשמח לכמה שיותר שותפי הפצה קבועים.
יש לנו ספר – שהבאנו למכירה גם כאן, וחייב להגיע לכל בית בישראל.
ואם יש משהו שגיליתי בחודשים האחרונים, זה שאיפה שליברלים מקבלים הזדמנות ברורה להירתם לטובת המאבק, הם נרתמים. בגלל שגדלתי פה, אני יודע שלגבי החיפאים זה בטח נכון פי כמה.
ובחוגים אחרים: מעתה אל תאמר אסיר עולם התורה – אמור "נסיך עולם התורה"
במקום שיש מאבק – יש תקווה | החילוניות הישראלית היא קודש הקודשים | בקשו שלום ורדפוהו (תהלים לד', ט"ו)
בבניה